משנת ארץ ישראל על משנה אבות · פרק 4 · משנה 16

רבי עקיבה אומר – כך בכתב יד קופמן; בכמה קטעי גניזה, בדפוסים וברוב עדי הנוסח המאוחרים: "יעקב". בנוסח של סידור ספרדי אחד (ס1): "רבי אליעזר בן יעקב", והוא בעליל תיקון. רבי עקיבא היה חכם מפורסם מדור יבנה, ורבי יעקב חכם ידוע פחות מדור אושא. קשה להניח שסופרים שיבשו "עקיבה" ל"יעקב", וקל יותר להניח שהשם יעקב, הידוע פחות, שובש, אם כן את משפטנו יש לייחס לרבי יעקב. רבי יעקב חולק עם חכמי דור אושא (כגון תוס', דמאי פ"ד ה"ה; בבא בתרא פ"י הי"א; זבחים פי"ב ה"ז, עמ' 497, ועוד), ברם הוא איננו נזכר במשנה, וכמה פעמים הוא מוסר משמו של רבי מאיר (תוס', מעשר שני פ"ב ה"י; תרומות פ"ט ה"ט; יבמות פי"ב הי"א, ועוד). אם כן סביר להניח שהיה מצעירי דור אושא, אך לא הספיק ללמוד אצל רבי עקיבא ביבנה והמשיך לפעול בדור הבא. אם כן הוא מסוף דור אושא, ראשית דור רבי, ולכן גם איננו במשנה אלא רק בתוספתא, כשם שכל בני דור רבי מצויים במשנה רק מעט. משמו מוסרים רבי זכאי (זכיי) ורבי יהודה בן נקוסא. רבי יהודה בן נקוסא הוא בוודאי מצעירי דור רבי (בבלי, בבא בתרא עא ע"א)⁹⁹במדרש עלום שפורסם על ידי ורטהימר, בית מדרשות א, עמ' שמ-שמב, נאמר שרבי יהודה בן נקוסא נהרג בגלל גזרה כלשהי שבוטלה במהירות, כנראה בימי סברוס הנזכר בקטע העמום. הקטע קטוע, לא ברור במה מדובר ומה הרקע ההיסטורי שלו. על דרך השערה ניתן להציע שהמהומה הייתה על רקע מלחמתו של אלכסנדר סברוס בפסקיניוס ניגר, בשנת 180 לספירה. במאבק זה היו מעורבות ערי ארץ ישראל (סבסטיה תמכה בניגר, וטבריה, או היהודים, בסברוס). , ובאותו דור פעל גם חכם בשם רבי זכאי (בבלי, שבת עט ע"ב), אם כי יש גם אמוראים בשם זה. מן הראוי להדגיש שידועים עוד חכמים בשם רבי יעקב; בדרך כלל הם מופיעים עם שם אביהם, וייתכן שאחד מהם מכונה גם סתם "רבי יעקב", כך שמכלל ספק לא יצאנו.

לסיכום, עדיין אנו עוסקים, כנראה, במימרות של חכמי דור אושא-רבי.

העולם הזה דומה לפרוזדור לפני – בכמה קטעי גניזה "בפני" – והוא חילוף רגיל שאין לו משמעות תוכנית.

העולם הבא התקן עצמך לפרוזדור כדי שתיכנס ליטריקלין – "פרוזדור" ו"טרקלין" הם מונחים יווניים. במונח "פרוזדור" ברור שהמונח "פרו" הוא מילית יוונית שמשמעה לפני, בשביל, מעבר ל- וכדומה (πρό). המשך המילה פחות ברור. ייתכן שהכוונה למעבר לאכסדרה שהיא חצר מוקפת עמודים, או לדלתות, πρότυραν ביוונית¹⁰⁰כך מציע קרויס במילונו. בתרגום השבעים משמשת המילה לתרגום מפתן (בראשית יט ה), אולם (יחזקאל ה טז), סף (שופטים יט כז) ועוד. דומה שהמילה הפכה למונח כללי לפתח או למעבר. . לפי ההקשר מדובר על המעבר לטרקלין, לא רק פתח אלא חדר, מבוא או מסדרון. כנראה בעברית ובארמית הארץ-ישראלית אבדה המשמעות המדויקת של המילה, כפי שגם נראה להלן.

"טרקלין" היא מילה מוכרת יותר ומשמעה שלוש מיטות, כלומר חדר ההסבה הרגיל שבו היו שלוש מיטות¹⁰¹ויטרוביוס, על אדריכלות, ספר שישי, פ"ג 10-8. "קלינה" היא מיטה ביוונית. . בדרך כלל נערכו בטרקלין הסעודות, ולעתים גם קבלת פני הקליינטים (ראו במשנה הקודמת). הפרוזדור נחשב לשטח ציבורי. כלומר גם בבית פרטי מותר לאדם זר להיכנס לחצר או לפרוזדור, ואז עליו לבקש רשות להיכנס לטרקלין¹⁰²ויטרוביוס, שם שם, פ"ה 1. . המסר בהיגד של רבי יעקב ברור: יש לאסוף מצוות כדי להתכונן לטרקלין, שהוא המטרה וסוף הדרך.

ההיגד מופיע גם באבות דרבי נתן, ללא תוספת.