משנת ארץ ישראל על משנה אבות · פרק 1 · משנה 16

רבן גמליאל אומר עשה לך רב – משפט זה הופיע לעיל במשנה ו, ושם נשנה במסגרת צורת ההתנהגות הנדרשת מתלמיד. במשנתנו דומה שיש לקרוא את המשנה בהקשר של ההמשך: עשה לך רב, כדי שלא תיקלע למצב של ספק. אין כאן פנייה דווקא לתלמיד בימי לימודיו, אלא לכל אדם. שאלות הן מנוף כוח למשיב התשובות. עם זאת, אין בספרותנו הקדומה ביטוי לתרבות של שאלות. אדם שואל כשאינו יודע, אך אין חובה לשאול, או עידוד לשאול. אדרבה, העידוד הוא ללמוד, וההלכה במקורות התנאיים או האמוראיים מופנית לכל אדם שידע כיצד לפסוק לעצמו. ההלכה במשנתנו המכוונת את האדם לא ללמוד בעצמו אלא לסמוך על רב היא בבחינת חריג מעניין. המושגים "שאלת רב" (או "שאלת חכם") כדרך לחיים מופיעים לראשונה בספרות הבתר-גאונית. בספרות האמוראית הם מופיעים בעיקר בהקשר לנדרים ולדיני נידה, ושני אלו תחומים חריגים. אף בתחומים אלו המלצתם של חכמים לתרבות של שאלות איננה ברורה. עסקנו בכך במקום אחר¹⁶⁶ספראי וספראי, תפקידי ציבור. .

והיסתלק מן הספק – כפי שהסברנו, פנה אל הרב לברר את ההלכה כדי שלא תסתבך בספק, ואל תרבה לעשר עומדות – עומדות = אומדנות. המעשר צריך להיות במדויק, ולכן יש להתרחק מלאמוד אותו. כל זאת כדוגמה להסתלקות מהספק. בהקשר של הרישא הסתלקות מהספק היא סיבה לפנייה לרב, וזו דרך חיים. בהקשר של הסיפא זו הסתלקות מספק טכני, והיא מגמדת את הרעיון הכללי של עשיית הרב.

אם כן, לפנינו שלוש מימרות שהקשר ביניהן מחייב בירור.

התואר "רבי" התחדש כנראה לאחר החורבן, כפי שנברר להלן בפ"ב מ"ח. בתואר "רבן" כונו בדרך כלל הנשיאים, וזכו בו רק רבן גמליאל דיבנה (ברכות פ"ד מ"ג; פ"א מ"א ועוד הרבה), רבן יוחנן בן זכאי, רבן שמעון בן גמליאל ורבן גמליאל הזקן של ימי הבית. בדרך כלל מדברים על כך שזכו בתואר הנשיאים, ברם כפי שהראינו במבוא גמליאל של ימי הבית וגמליאל של דור יבנה אינם מכונים אף פעם "נשיא". גם רבן יוחנן בן זכאי אינו מכונה כך. לעומת זאת, רבי יהודה הנשיא ("רבי") ורבי יהודה נשיאה אינם מכונים "רבן"¹⁶⁷רק בעל סדר תנאים ואמוראים משתמש בהקדמתו בתואר "רבן" בצורה חופשית יותר: "ורבותינו כך כוללין אותם: הלל הזקן ושמעון אב רבי גמליאל הזקן ושמעון של זקנים וגמליאל דיבנה ושמעון אב דיהודה רבינו ורבי גמליאל ויהודה בנו. אמר רבי ירמיה בנו של רבי זעירא בן תשעה אבות לשבעה נשיאים ואחר כך רבן גמליאל ורבן יהודה ורבן גמליאל ורבי הלל ותינוקות שמתו. ובאותו זמן נהג נשיאות רבן גמליאל ורבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה הנשיא בן רבן שמעון בן בנו של רבי יהודה הנשיא ורבן גמליאל בנו ורבי יהודה נשיאה ורבן גמליאל בתראה" (סדר תנאים ואמוראים, בהקדמה). . סביר יותר ש"רבן" היה תואר חריג לחכם חשוב, וגם בבבל השתמשו בו בצורה יוצאת דופן: "עבד רב חסדא עובדא כרבי אלעזר. אמרו ליה רבן עוקבא ורבן נחמיה בני בנתיה דרב לרב חסדא, שביק מר רברבי ועביד כזוטרי" (בבלי, בבא בתרא נא ע"ב). התואר "רבן" לרבן גמליאל נראה מוקדם, שכן בימי הבית טרם מצאנו תארים כלל, ונראה שהוא בא בהשראת תוארו של רבן גמליאל דיבנה. דווקא במסירת שם בנו "שמעון" דייקו, שכן התארים "רב" ו"רבן" טרם נקבעו.