[אות קנח] ב במשנה אפילו מחצר אחרת. משמע דמרה"ר אסור וכ"כ המג"א להדיא (בסי' של"א ס"ק ה'). אבל בהר"ן במה שהביא דברי הרמב"ן להוכיח דנשפכו מים שלאחר המילה יכול למולו ולהחם חמין באמצע דבריו כתב ומביא דרך רה"ר וצ"ע ובאמת לכאורה ק' אמאי נימא דאסור מרה"ר דמ"ש מלועס בשיניו דהוי טחינה כלאחר יד דשרי ומ"ש הוצאה מרה"ר כלאחד יד. וגם ק' לי בדברי הרמב"ן שבר"ן הנ"ל דנקט ההוכחה מדשרינן למול אף דיודע שיהיה צריך להביא הסמרטוטין לכרוך על אצבעו להביא מרה"ר דהוי שבות דלא דחי במכשירים אמאי הניח מלהביא ראיה מלועס בשיניו דהוי נמי שבות דהוא טוחן כלאחר יד:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה שבת · פרק 19 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות קנט] בר"ב ד"ה אם לא טרף. בדרך שטורפים ביצים בקערה. נראה דדקדק בזה לאורויי דדוקא בכה"ג לטרוף ולערב יפה יפה אסור אבל בלא עירב כל כך שרי וזהו בכלל ינתן זה בעצמו וכדאיתא בסוגיין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f0d863bebd6b3537da07fcbbb5daf432f6383956f6486a31fac8e058b05a05ec