[אות מב] בתי"ט ד"ה אמר לו. אמר לו איש פלוני. ולפ"ז הפירוש א"ל אחד אני. היינו שאני הנאמן. א"נ לגבי עצמו. אבל א"ל איש פלוני נאמן הר"ז נאמן. ובאמת גם כפי הגירסא שלפנינו איש פלוני יש לפרש וכאילו קתני אבל א"ל איש פלוני. אך התוס' בכתובות העתיקו נוסח המשנה א"ל אין אני נאמן איש פלוני נאמן. מש"ה פירשו דאומר ומעיד על עצמו שא"נ רק דאיש פלוני הוא הנאמן מש"ה הקשו שם מה שהקשו. ועי' בפ"י שם:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה דמאי · פרק 4 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות מג] בתוי"ט ד"ה הר"ז נאמן. ומתני' דר"פ. והפר"ח והתפל"מ ביו"ד (סי' קי"ט) כוונו לדבר אחד דפרכת הירושלמי לאו מדין חשוד על הדבר. דאף לרשב"ג דס"ל דחשוד נאמן בשל אחרים זהו במעיד על המאכל שהוא מותר. אבל הכא דמעיד על האיש ההוא שהוא נאמן למעשרות בזה לא מהני עדות ע"א. דלהחזיקו לגברא נאמן בעי' ב' עדים עי"ש:
[אות מד] בתי"ט ד"ה מי כאן. לרבותא דר"י נקט. והא דקתני במתני' דהכא הרי אלו נאמנים לאו דוקא. דאינו חושש על נאמנותו דלאו לענין איסור והיתר קאמר. הרא"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 440935f0ec7391428ba9367c7d42c4b1b1e284309a0e7214130379921957e2d3